Vayedaber

לְמֵימְרָא דְּתַקַּנְתָּא דִכְרַכִּין הָוֵי? וְהָתְנַן: חָל לִהְיוֹת בַּשֵּׁנִי — כְּפָרִים וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם. וְאִם אִיתָא, לַיקְדְּמוּ לְיוֹם הַכְּנִיסָה! הָווּ לְהוּ עֲשָׂרָה, וַעֲשָׂרָה לָא תַּקִּינוּ רַבָּנַן.

Traduction

The Gemara asks: Is that to say that this ordinance is for the benefit of the cities? Didn’t we learn in the mishna that if the fourteenth occurred on a Monday, the residents of villages and large towns read it on that very day? If it is so, that the ordinance allowing the villagers to sometimes advance their reading of the Megilla is for the benefit of the cities, let the villagers advance their reading to the previous day of assembly even when the fourteenth occurs on a Monday. The Gemara responds: That would mean that Megilla reading for them would take place on the tenth of Adar, and the Sages did not establish the tenth of Adar as a day that is fit to read the Megilla.

Rachi non traduit

למימרא דתקנתא דכרכין היא. כדי שיספקו משמע כדי שיהו פנויין ליום השמחה:

תָּא שְׁמַע: חָל לִהְיוֹת בַּחֲמִישִׁי — כְּפָרִים וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם, וְאִם אִיתָא, לַיקְדְּמוּ לְיוֹם הַכְּנִיסָה דְּאַחַד עָשָׂר הוּא! מִיּוֹם הַכְּנִיסָה לְיוֹם הַכְּנִיסָה לָא דָּחֵינַן.

Traduction

The Gemara continues: Come and hear a proof from a different statement of the mishna: If the fourteenth occurs on a Thursday, the villages and large towns read it on that day, the fourteenth, and the walled cities read it on the next day, the fifteenth. If it is so, that the ordinance is for the benefit of the cities, let the villagers advance their reading of the Megilla to the previous day of assembly, i.e., the previous Monday, as it is the eleventh of Adar. The Gemara responds: We do not defer the reading of the Megilla from one day of assembly to another day of assembly.

תָּא שְׁמַע, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵימָתַי — בִּמְקוֹם שֶׁנִּכְנָסִים בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי, אֲבָל מְקוֹם שֶׁאֵין נִכְנָסִים בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי — אֵין קוֹרִין אוֹתָהּ אֶלָּא בִּזְמַנָּהּ. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ תַּקַּנְתָּא דִכְרַכִּין הִיא — מִשּׁוּם דְּאֵין נִכְנָסִים בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי מַפְסְדִי לְהוּ לִכְרַכִּין?

Traduction

The Gemara continues: Come and hear that which was taught in the following mishna (5a): Rabbi Yehuda said: When is the Megilla read from the eleventh of Adar and onward? In a place where the villagers generally enter town on Monday and Thursday. However, in a place where they do not generally enter town on Monday and Thursday, one may read the Megilla only in its designated time, the fourteenth of Adar. The Gemara infers: If it enters your mind to say that the ordinance is for the benefit of the cities, would it be reasonable to suggest that because the villagers do not enter town on Monday and Thursday the residents of the cities should lose out and not be provided with food and water?

לָא תֵּימָא כְּדֵי שֶׁיְּסַפְּקוּ מַיִם וּמָזוֹן, אֶלָּא אֵימָא: מִפְּנֵי שֶׁמְּסַפְּקִים מַיִם וּמָזוֹן לַאֲחֵיהֶם שֶׁבַּכְּרַכִּין.

Traduction

The Gemara accepts this argument: Do not say that the Sages allowed the villages to advance their reading of the Megilla to the day of assembly so that they can be free to provide water and food to their brethren in the cities on the day of Purim. Rather, say that the Sages were lenient with them because the villages supply water and food to their brethren in the cities. This ordinance was established for the benefit of the villagers so that they should not have to make an extra trip to the cities to hear the reading of the Megilla. However, in a place where the villages do not go to the cities, advancing their reading of the Megilla to the day of assembly will not benefit them, and therefore they must read on the fourteenth.

Rachi non traduit

אלא אימא מפני שמספקין. שכר הוא להם בשביל שהן מספקין הלכך היכא דאין נכנסין לא קולא הוא לגבייהו ואין כאן שכר:

כֵּיצַד? חָל לִהְיוֹת בַּשֵּׁנִי בַּשַּׁבָּת — כְּפָרִים וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם וְכוּ'. מַאי שְׁנָא רֵישָׁא דְּנָקֵט סִידּוּרָא דְיַרְחָא, וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא דְּנָקֵט סִידּוּרָא דְיוֹמֵי?

Traduction

§ We learned in the mishna: How so? If the fourteenth of Adar occurs on Monday, the villages and large towns read it on that day. The mishna continues to explain the days on which the Megilla is read. The Gemara asks: What is different about the first clause of the mishna, which employs the order of the dates of the month, i.e., the eleventh of Adar, and the latter clause, which employs the order of the days of the week, i.e., Monday?

Rachi non traduit

סידרא דירחא. דקתני בי''א בי''ב בי''ג בי''ד בט''ו כסדר מנין החודש וכשבא לפרשה נקט סדר ימי השבת ושמעינן ימי החודש לאחריה חל להיות ערב שבת כפרים מקדימין ליום הכניסה הרי י''ג חל להיות בשבת הרי י''ב חל להיות אחר השבת כפרים מקדימין ליום הכניסה הרי י''א ומשני איידי דמיתהפכי ליה נקט סידורא דיומי כלומר ע''י שאם היה אוחז ימי השבת לפי סדר ימי החדש יהו נהפכין לו וטועה בגירסתו השונה את המשנה לפי שהיה צריך להזכירן לאחוריו אחר השבת דהיינו י''א בשבת י''ב ערב שבת י''ג מתוך כך הוא בא לדלג ולטעות להכי נקט סידורא דיומא וסדר החודש הבא לו לאחוריים אינו מזכירו בפיו דהרי מאליו הוא נשמע ואין כאן עוד טעות:

אַיְּידֵי דְּמִיתְהַפְכִי לֵיהּ נָקֵט סִידּוּרָא דְיוֹמֵי.

Traduction

The Gemara answers: Since the days of the week would be reversed if the latter clause was organized according to the dates of the month, as the mishna would first have to mention a case where the fourteenth occurs on a Sunday, then a case where it occurs on a Wednesday or Shabbat, and then a case where it occurs on a Friday or Tuesday, the mishna employed the order of the days of the week in order to avoid confusion.

חָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְכוּ'. מַתְנִיתִין מַנִּי? אִי רַבִּי, אִי רַבִּי יוֹסֵי.

Traduction

§ We learned in the mishna: If the fourteenth occurs on Shabbat eve, Friday, the villages advance their reading to the day of assembly, i.e., Thursday, and the large towns and walled cities read it on Friday, the fourteenth of Adar. The Gemara asks: Whose opinion is expressed in the mishna? It can be either Rabbi Yehuda HaNasi or Rabbi Yosei.

Rachi non traduit

מני מתני'. דקתני חל להיות ע''ש עיירות ומוקפות חומה קורין בו ביום אי רבי אי רבי יוסי:

מַאי רַבִּי? דְּתַנְיָא: חָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת — כְּפָרִים וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה, וּמוּקָּפִין חוֹמָה קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם. רַבִּי אוֹמֵר, אוֹמֵר אֲנִי: לֹא יִדָּחוּ עֲיָירוֹת מִמְּקוֹמָן, אֶלָּא אֵלּוּ וָאֵלּוּ קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם.

Traduction

The Gemara explains: What is the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi? As it is taught in a baraita: If the fourteenth occurs on Shabbat eve, villages and large towns advance their reading to the day of assembly, i.e., Thursday, and walled cities read it on the day of Purim, Friday. Rabbi Yehuda HaNasi disagrees and says: I say that the readings in the large towns should not be deferred from their usual date, i.e., the fourteenth of Adar. Rather, both these, the large towns and those, the walled cities, read the Megilla on the day of Purim.

מַאי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא? דִּכְתִיב: ''בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה''. מָה כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה עֲיָירוֹת קוֹדְמוֹת לַמּוּקָּפִין, אַף כָּאן עֲיָירוֹת קוֹדְמוֹת לַמּוּקָּפִין.

Traduction

The Gemara asks: What is the reason of the first tanna? The Gemara explains that it is as it is written: ''To keep these two days, according to their writing and according to their time, in every year'' (Esther 9:27), which indicates that Purim must be celebrated every year in similar fashion. Just as in every other year the large towns precede the walled cities by one day, so too here the large towns precede the walled cities by one day. Consequently, since the walled cities cannot read the Megilla on Shabbat and they are required to advance the reading to Friday, the large towns must also advance their reading a day to Thursday.

Rachi non traduit

בכל שנה ושנה. להיות עושים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה כל השנים יהו שוות:

וְאֵימָא: ''בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה'', מָה כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה אֵין נִדְחִין עֲיָירוֹת מִמְּקוֹמָן — אַף כָּאן לֹא יִדָּחוּ עֲיָירוֹת מִמְּקוֹמָן! שָׁאנֵי הָכָא דְּלָא אֶפְשָׁר.

Traduction

The Gemara raises an objection: Say that the words ''in every year'' indicate that just as in every other year the Megilla readings in the large towns are not deferred from their usual date and they read the Megilla on the fourteenth, so too here the Megilla readings in the large towns should not be deferred from their usual date and they too should read on the fourteenth. The Gemara answers: Here it is different, as it is not possible for the large towns to fulfill all of the conditions at the same time, i.e., to read on the fourteenth and to read a day before the walled cities.

Rachi non traduit

דלא אפשר. דאם כן לא יקדמו עיירות למוקפין שאינן יכולין לקרות בשבת:

וְרַבִּי, מַאי טַעְמֵיהּ? ''בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה'', מָה כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה אֵין עֲיָירוֹת נִדְחִין מִמְּקוֹמָן — אַף כָּאן לֹא יִדָּחוּ עֲיָירוֹת מִמְּקוֹמָן.

Traduction

The Gemara asks: And Rabbi Yehuda HaNasi, what is his reason? The Gemara explains that it is also based upon the words ''in every year''; just as in every other year the readings in the large towns are not deferred from their usual date and they read on the fourteenth, so too here, the readings in the large towns are not deferred from their usual date, but rather they read on the fourteenth.

וְאֵימָא: ''בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה'', מָה כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה עֲיָירוֹת קוֹדְמוֹת לַמּוּקָּפִין — אַף כָּאן נָמֵי עֲיָירוֹת קוֹדְמוֹת לַמּוּקָּפִין! שָׁאנֵי הָכָא דְּלָא אֶפְשָׁר.

Traduction

The Gemara raises an objection: Say that the words ''in every year'' indicate that just as every year the large towns precede the walled cities by one day, and read on the fourteenth, so too here the large towns precede the walled cities by one day, and read on the thirteenth. The Gemara answers: Here it is different, as it is not possible to fulfill all of the conditions at the same time, i.e., to read on the fourteenth and to read a day before the walled cities.

מַאי רַבִּי יוֹסֵי? דְּתַנְיָא: חָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת — מוּקָּפִין וּכְפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה, וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵין מוּקָּפִין קוֹדְמִין לַעֲיָירוֹת, אֶלָּא אֵלּוּ וָאֵלּוּ קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם.

Traduction

The Gemara asks: What is the opinion of Rabbi Yosei? As it is taught in a baraita: If the fourteenth occurs on Shabbat eve, the walled cities and villages advance their reading of the Megilla to the day of assembly, and the large towns read it on the day of Purim itself. Rabbi Yosei says: The walled cities never precede the large towns; rather, both these, the large towns, and those, the walled cities, read on that day, i.e., Friday, the fourteenth of Adar.

מַאי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא? דִּכְתִיב: ''בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה'', מָה כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה עֲיָירוֹת בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, וּזְמַנּוֹ שֶׁל זֶה לֹא זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה — אַף כָּאן עֲיָירוֹת בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, וּזְמַנּוֹ שֶׁל זֶה לֹא זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה.

Traduction

The Gemara asks: What is the reason of the first tanna? As it is written: ''In every year''; just as in every other year the large towns read the Megilla on the fourteenth, and the time for this type of settlement to read the Megilla is not the time for that type of settlement to read the Megilla, as the large towns and walled cities never read the Megilla on the same day, so too here, the large towns read the Megilla on the fourteenth, and the time for this type of settlement to read the Megilla is not the time for that type of settlement to read the Megilla. Therefore, the walled cities must advance their reading of the Megilla by two days to the day of assembly, Thursday.

Rachi non traduit

מה כל שנה ושנה עיירות בי''ד. לכך אין נדחות ממקומן ודלא כתנא קמא דרבי:

זמנו של זה לא הוא זמנו של זה. הלכך לא עבד כתנא דמתני' כו':

וְאֵימָא: ''בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה'', מָה כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה אֵין מוּקָּפִין קוֹדְמִין לָעֲיָירוֹת, אַף כָּאן אֵין מוּקָּפִין קוֹדְמִין לָעֲיָירוֹת! שָׁאנֵי הָכָא דְּלָא אֶפְשָׁר.

Traduction

The Gemara raises an objection: Say that the words ''in every year'' indicate that just as in every other year the walled cities do not precede the large towns, so too here, the walled cities do not precede the large towns. The Gemara answers: Here it is different, as it is not possible to fulfill all of the conditions at the same time, i.e., that the large towns should read on the fourteenth, the large towns and the walled cities should read on different days, and the walled cities should not precede the large towns.

Rachi non traduit

דלא אפשר. דאי לא מקדמת להו למוקפין צריך אתה לעקור עיירות מפני מוקפין או יקראו ביום אחד:

מַאי טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי? ''בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה'', מָה כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה אֵין מוּקָּפִין קוֹדְמִין לָעֲיָירוֹת — אַף כָּאן אֵין מוּקָּפִין קוֹדְמִין לָעֲיָירוֹת.

Traduction

What is the reason of Rabbi Yosei? It is based upon the words ''in every year''; just as in every other year the walled cities do not precede the large towns, so too here, the walled cities do not precede the large towns.

וְאֵימָא: ''בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה'', מָה כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה לֹא זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה — אַף כָּאן זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה לֹא זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה! שָׁאנֵי הָכָא דְּלָא אֶפְשָׁר.

Traduction

The Gemara raises a difficulty: Say that the words ''in every year'' indicate that just as in every other year, the time for this type of settlement to read the Megilla is not the time for that type of settlement to read the Megilla, so too here, the time for this type of settlement to read the Megilla is not the time for that type of settlement to read the Megilla. Therefore, since the large towns read on the fourteenth, the walled cities read on the thirteenth. The Gemara answers: Here it is different, as it is not possible to fulfill all the conditions. It is clear from these baraitot that the tanna of the mishna can either be Rabbi Yehuda HaNasi or Rabbi Yosei, but not either of two anonymous tanna’im.

וְסָבַר רַבִּי עֲיָירוֹת לָא דָּחִינַן לְיוֹם הַכְּנִיסָה? וְהָתַנְיָא: חָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת — כְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה, וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בָּעֶרֶב שַׁבָּת, וּמוּקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר. רַבִּי אוֹמֵר, אוֹמֵר אֲנִי: הוֹאִיל וְנִדְחוּ עֲיָירוֹת מִמְּקוֹמָן — יִדָּחוּ לְיוֹם הַכְּנִיסָה.

Traduction

The Gemara asks: Does Rabbi Yehuda HaNasi really hold that one does not defer the reading of the Megilla in large towns to the day of assembly? Isn’t it taught in a baraita: If the fourteenth occurs on Shabbat, the villages advance their reading of the Megilla to the day of assembly, the large towns read it on Shabbat eve, and the walled cities read it the next day, i.e., on Sunday. Rabbi Yehuda HaNasi says: I say that since the readings in the large towns were already deferred from their usual date, i.e., the fourteenth, they are deferred to the day of assembly, i.e., to Thursday. Consequently, even Rabbi Yehuda HaNasi agrees that the reading in the large towns can be shifted to the day of assembly. Why doesn’t he also hold that large towns read the Megilla on the day of assembly when the fourteenth occurs on a Friday?

הָכִי הַשְׁתָּא? הָתָם זְמַנָּם שַׁבָּת הִיא, וְהוֹאִיל דְּנִדְחוּ — יִדָּחוּ. וְהָכָא, זְמַנָּם עֶרֶב שַׁבָּת!

Traduction

The Gemara responds: How can these cases be compared? There, in the second baraita, the designated time for them to read the Megilla is Shabbat, but the Megilla is not read on Shabbat, and therefore they must read it on a different day. Therefore, since the readings in the large towns have been deferred, they are deferred an additional day, and take place on Thursday, the day of assembly, at the same time as the readings in the villages. Here, their designated time is Shabbat eve, and there is no reason to move the reading from that day.

Rachi non traduit

הכא ערב שבת זמנם. ואין לך צורך לדחותן:

כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּאָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר רַב הוּנָא: פּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת — הַכֹּל נִדְחִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה. הַכֹּל נִדְחִין סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! וְהָא אִיכָּא מוּקָּפִין דְּעָבְדִי לִמְחַר! אֶלָּא: כָּל הַנִּדְחֶה יִדָּחֶה לְיוֹם הַכְּנִיסָה. כְּמַאן — כְּרַבִּי.

Traduction

The Gemara asks: In accordance with whose opinion is that which Rabbi Ḥelbo said that Rav Huna said: When Purim occurs on Shabbat, the reading of the Megilla in all places is deferred to the day of assembly? The Gemara corrects the wording of Rav Huna’s statement: Can it enter your mind to say that the reading of the Megilla in all places is deferred to the day of assembly? Aren’t there walled cities that perform this ceremony the next day, i.e., on Sunday? Rather, Rav Huna’s statement should say as follows: All readings that are deferred are deferred to the day of assembly. In accordance with whose opinion was this stated? It is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi.

דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהָא מְגִילָּה בְּשַׁבָּת לָא קָרִינַן. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבָּה: הַכֹּל חַיָּיבִין בִּקְרִיאַת מְגִילָּה (וּבִתְקִיעַת שׁוֹפָר), וְאֵין הַכֹּל בְּקִיאִין בְּמִקְרָא מְגִילָּה. גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִטְּלֶנָּה בְּיָדוֹ וְיֵלֵךְ אֵצֶל בָּקִי לִלְמוֹד, וְיַעֲבִירֶנָּה אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים.

Traduction

In any case, it is apparent from the mishna and the baraitot that everyone agrees that one does not read the Megilla on Shabbat. What is the reason for this? Rabba said: Everyone is obligated to participate in reading the Megilla on Purim and blowing the shofar on Rosh HaShana, and not everyone is proficient in reading the Megilla. Therefore, the Sages issued a rabbinic decree that the Megilla is not read on Shabbat, lest one take the Megilla in his hand and go to an expert to learn how to read it or to hear the expert read it, and, due to his preoccupation, he will carry it four cubits in the public domain, and thereby desecrate Shabbat.

Rachi non traduit

הכל חייבין. ומתוך שהוא מחוייב בדבר הוא בהול לצאת ידי חובה:

ויעבירנה ארבע אמות. ואפילו לן בשדה ומגילה בידו יש לגזור על הדבר:

Tossefoth non traduit

ויעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים. קשה אמאי לא קאמר ויוציאנה מרשות היחיד לרשות הרבים דאורחא דמילתא הוי טפי ויש לומר דמרה''י לרה''ר לא טעו אינשי אבל זימנין שהמגילה קיימא כבר ברשות הרבים ויעבירנה ארבע אמות בגווה ועי''ל דלהכי לא נקט מרשות היחיד לרשות הרבים לפי [שלפעמים] שאין שם חיוב חטאת (כיון) שלא היתה עקירה ראשונה לשם כך כגון המפנה חפצים מזוית לזוית ונמלך עליהן להוציאן דפטור מהאי טעמא (שבת דף ה:):

ויעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים. אבל מילה בשבת אין לדחות דהא חמירא שכן נכרתו עליה י''ג בריתות וגם אין אדם מל אלא אם כן הוי בקי דסכנה יש בדבר אך נשאל לר''י הלוי איך תוקעין במוצאי יום הכפורים והלא אסור לעשות מלאכה עד שיבדיל ותו שמא ילך אצל בקי כדחיישינן בר''ה שחל בשבת ואם כן היה לנו למיחש להאי גזירה ותירץ דמשום דתקיעת שופר חכמה ואין מלאכה וגם לא חיישינן שמא ילך אצל בקי דמשום תקיעה אחת שאינה אלא משום זכר ליובל לא אצטריך כולי האי כראש השנה דאורייתא היא וצריך שלשים קולות ורבינו שמואל אומר דדוקא בשבת ובר''ה דאם מעבירו ארבע אמות ברשות הרבים איכא איסורא דאורייתא בהא ודאי יש לחוש אבל במוצאי יוה''כ דאפילו אם מעבירו ד' אמות ברשות הרבים לא הוי אלא איסור דרבנן בהא ודאי לא גזר דהוי גזירה לגזירה:

וְהַיְינוּ טַעְמָא דְשׁוֹפָר. וְהַיְינוּ טַעְמָא דְלוּלָב.

Traduction

The Gemara comments: And this same concern for the sanctity of Shabbat is the reason that the Sages decreed that the shofar is not blown when Rosh HaShana occurs on Shabbat. And this same concern is the reason that the Sages decreed that one may not take the lulav on Shabbat.

רַב יוֹסֵף אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁעֵינֵיהֶן שֶׁל עֲנִיִּים נְשׂוּאוֹת בְּמִקְרָא מְגִילָּה. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ כְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה — גּוֹבִין בּוֹ בַיּוֹם, וּמְחַלְּקִין בּוֹ בַיּוֹם.

Traduction

Rav Yosef said that there is another reason the Megilla is not read on Shabbat: Because the eyes of the poor are raised to the reading of the Megilla. The poor await the day on which the Megilla is read, because on that day gifts are distributed to the poor. If the Megilla is read on Shabbat, it will not be possible to distribute gifts to the poor, who will be deeply disappointed. The Gemara notes that this is also taught in a baraita: Even though the Sages said that the villages advance their reading of the Megilla to the day of assembly, they also collect the gifts for the poor on that day, and they distribute them to the poor on that day.

Rachi non traduit

נשואות למקרא מגילה. לקבל מתנות האביונים ואי אפשר בשבת:

גובין בו ביום. שמקדימין בו לקרות גובין הגבאים מתנות האביונים ומחלקין לעניים:

Tossefoth non traduit

ורב יוסף אמר מפני שעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה. ע''כ צ''ל דרב יוסף לא פליג אטעמיה דרבה דהא גבי שופר ולולב ליכא טעמא אחרינא מכל מקום קאמר הכא טעמא אחרינא משום דאיכא נפקותא מיהא במקדש דליכא שבות ואפ''ה אסור משום האי סברא דקאמר רב יוסף:

אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ? אַדְּרַבָּה, מִשּׁוּם דְּאָמְרוּ הוּא! אֶלָּא: הוֹאִיל וְאָמְרוּ שֶׁכְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה — גּוֹבִין בּוֹ בַיּוֹם, וּמְחַלְּקִין בּוֹ בַיּוֹם, מִפְּנֵי שֶׁעֵינֵיהֶם שֶׁל עֲנִיִּים נְשׂוּאוֹת בְּמִקְרָא מְגִילָּה. אֲבָל

Traduction

The Gemara is troubled by the wording of this baraita. Does the baraita read: Even though the Sages said? On the contrary, it is because they said that the villages advance their reading to the day of assembly that the gifts must be collected and distributed to the poor on that very day. Rather, the baraita should read as follows: Since the Sages said that the villages advance their reading of the Megilla to the day of assembly, they collect the gifts for the poor on that day and they distribute them on that day, because the eyes of the poor are raised to the reading of the Megilla, and they should not be disappointed. However,

Rachi non traduit

אדרבה. משום דאמרו להקדים את הקריאה הוא דאמרו להקדים את המתנות כדמפרש תנא טעמא ואזיל מפני שעיניהן של עניים כו':